מאת סקיפר יער ארז
AIS – כל מה שרציתם לשאול על "מערכת הזיהוי האוטומטית" ולא היה לכם את מי.
אנחנו שומעים, קוראים ומשתמשים ב- AIS, אבל כמה אנחנו יודעים?
ערכתי עבורכם את המדריך הבא בניסיון לענות על כמה שיותר שאלות לגבי AIS.
מה זה AIS?
AIS (ראשי תיבות של Automatic Identification System) היא מערכת מעקב אוטומטית ואוטונומית העוקבת אחר מיקומם של כלי שיט בכל מקום בעולם ומציגה את הנתונים באופן ויזואלי על מסך.
מדוע ספינות צריכות AIS?
AIS הוא עזר ניווט שימושי ביותר על סיפון כלי שיט המאפשר לצוות לראות את מיקומם של כלי שייט אחרים סביבם, וגם להיראות על ידם. וכן לספק מידע נוסף כמו שם כלי השיט, MMSI, מידותיו, עומסיו וכו'.
מדוע פותחה AIS לראשונה?
המטרה המקורית של AIS הייתה רק הימנעות מהתנגשות, אך יישומים רבים אחרים התפתחו מאז וממשיכים להתפתח. AIS כמובן שעזרה להגדיל את בטיחות בים, במניעת התנגשות ובפעולות חיפוש והצלה ברחבי העולם תוך אפשרות לפעול בצורה בטוחה ויעילה יותר. AIS גם מגבירה אחריות, שכן כל הפעולות – מהצוות בים ועד למנהלי חברות הספנות, נמצאות תחת בקרה רבה יותר ומספקות מידע דויק.
AIS מסייעת ביצירת תמונה אובייקטיבית של הפעילות הימית העולמית, מה שמעלה את המודעות ומאפשר ליותר מגזרים בתחום הימי לקבל החלטות המבוססות על נתונים כמעט בזמן אמת.
מהו המידע שמועבר ע"י AIS?
המידע המשודר על ידי AIS מכלי שיט המצוידים במקלט-משדר כולל את האלמנטים הבאים (תלוי ברמת המשדר בספינה (ראו להלן) ובנתונים המוזנים למערכת ע"י הצוות:
- Maritime Mobile Service Identity Number) MMSI) – מספר זיהוי ייחודי לכל כלי שיט, והדגל (מדינת הרישום) של כלי השיט.
- שם כלי השייט.
- גודל כלי השייט (אורך, רוחב, שוקע).
- קצב פנייה – ימינה או שמאלה (0 עד 720 מעלות לדקה)
- קואורדינטות מיקום (קו רוחב/קו אורך – עד 0.0001 דקות דיוק)
- SOG – מהירות מעל הקרקע – 0 עד 102 קשר (רזולוציה של 0.1 קשר)
- COG – מסלול מעל פני הקרקע – עד 0.1° ביחס לצפון האמיתי
- כיוון מצפני – 0 עד 359 מעלות (והסקת שגיאת המצפן – C.Err)
- נמל מוצא ונמל יעד.
- זמן UTC וזמן הגעה צפוי ליעד ETA
- משקל ועומס מקסימלי ומטען.
כל המידע הדינמי המפורט לעיל מועבר אוטומטית כל 2 עד 10 שניות בהתאם למהירות ולמסלול של כלי השיט בעת הפלגה, וכל 6 דקות בזמן שהכלי עוגן.

מהם כלי השייט המחויבים להתקין -AIS?
אמנת IMO לבטיחות השייט בים (SOLAS) תקנה V/19.2.4 מחייבת הפעלת AIS בכל עת בכל כלי שיט שמשקלו מעל 300 טון ברוטו, וכן ספינת נוסעים בכל גודל – אלא אם כן יש סיבות אבטחה חוקיות לכבות את המערכת באופן זמני.
מה ההבדל בין AIS – Class A ו- Class B?
מקלטי-משדר Class A מיועדים לכלי שייט מסחריים מעל 300GT ואילו Class B מיועדים לכלי שייט פנאי ודייג קטנים.
מקלטי-משדר Class B זולים יותר, בעלי פחות ממשקים וכוח שידור נמוך יותר מאשר Class A.
מקלטי-משדר Class B מתוכנתים לתת תמיד עדיפות לשידורי Class A. כלומר שבאזור עמוס – כלי השייט הקטן יקבל מידע על כלי השייט הגדולים לפני שאלה יקבלו מידע לגביו.
מהם כלי השייט המחויבים להתקין -AIS?
אמנת IMO לבטיחות השייט בים (SOLAS) תקנה V/19.2.4 מחייבת הפעלת AIS בכל עת בכל כלי שיט שמשקלו מעל 300 טון ברוטו, וכן ספינת נוסעים בכל גודל – אלא אם כן יש סיבות אבטחה חוקיות לכבות את המערכת באופן זמני.
מהם תדרי AIS?
התדרים הם: 161,975Mhz 162,025 & MHz.
האם ספינות צבאיות משתמשות ב- AIS?
כן! ספינות חיילות-ים משתמשות בגרסה מועשרת של – AIS הנקראת W-AIS. מערכת זו מספקת את כל הפונקציונליות הקלאסית של AIS בתוספת אפשרות נוחה להפעלה/כיבוי, שינוי זהות תוך כדי תנועה (MMSI), שינוי מיקום עצמי לפי דרישה, הצפנה וכו'.
האם גם ספינות רגילות יכולות לכבות את AIS?
כל כלי שייט הנושא AIS יכול לכבות את השידור. הסיבות לכך עשויות להיות תוצאה של פעולות הכרחיות חוקיות ואף פעילויות בלתי חוקיות בים. לכן לא בכל עת ניתן לסמוך על שידורי AIS בלבד.
איך מכבים את AIS?
דרך ברורה היא פשוט לכבות את מתג החשמל הראשי ואת מתג מתח העזר ליחידה. אפשרות נוספת שיצרנים רבים מספקים היא לבטל את הדיווח העצמי תוך כדי קבלת שידורי AIS מאחרים.
כלומר קליטה בלבד, ללא שידור.
מדוע ספינות מכבות את AIS?
על פי IMO מערכת AIS צריכה להיות מופעל תמיד כאשר כלי שייט נמצאים בתנועה או עוגנים, מסיבות בטיחות. רק בתנאי אחד מותר לכבות את ה-AIS: כאשר רב החובל / הסקיפר של הספינה בטוח ששידור האות הרציף פוגע בבטיחות ובביטחון הספינה.
מצב פעולה זה נקרא "מצב שקט" והוא נועד לשמש בעיקר בזמן הפלגה במים מסוכנים (למשל אזורים נגועים בפיראטיות). כשהאיום כבר לא ממשי, הקפטן צריך להפעיל את AIS מיד.
כיבוי זמני של AIS מחייב דוח לרשות המוסמכת, הכולל את הפעולות שננקטו וכן את הסיבה להחלטה לכבות את AIS, דוח זה צריך הישמר ביומן הספינה.
למרבה הצער, יכולת זו משמשת לעתים כאשר כלי השייט עצמו משתתף בפעילויות בלתי חוקיות והיא הסיבה העיקרית לכך שקיימים "כלים אפלים" (שלא זוהו על ידי רשת AIS).

מה הטווח של AIS?
הגורם החשוב ביותר לקבלת קליטה יעילה הוא הגובה של אנטנת VHF. ככל שהאנטנה ממוקמת גבוה יותר, כך תושג קליטה טובה יותר.
אנטנה הממוקמת למשל, בגובה 15 מטרים מעל פני הים, מקבלת מידע AIS מכל כלי השייט המצוידים ב-AIS אשר שטים בטווח של 15-20 מייל ימי סביבה. כמובן שאם האנטנה ממוקמת גבוה יותר, הדבר עשוי להרחיב את הטווח עד 40-60 מייל ימי בהתאם. סוג האנטנה, סוג המכשיר, מכשולים סביב האנטנה ותנאי מזג האוויר משפיעים אף הם על טווח הקליטה.
מה ההבדל בין AIS למכ"ם?
גם AIS וגם המכ"ם הם עזרי ניווט חיוניים לניווט בטוח בכלי שיט מודרניים ומן הראוי להפעילם יחד.
המכ"ם (RADAR) (Radio Detection and Ranging) קדם ל-AIS כקונספט. כפי שהשם מרמז, המכ"ם משדר גלי רדיו כדי לזהות כיוון ומרחק מכלי שייט על ידי מדידת הזמן שלוקח להד לחזור לאנטנה.
מכיוון ששיטת זיהוי זו היא מאוד חזקה וישירה (ללא מעורבות כלי השייט המזוהה, יש לה רזולוציה מעולה והשהייה נמוכה יותר מאשר AIS.
AIS היא שיטת זיהוי עקיפה המסתמכת על משדר פעיל בכלי השיט השני. אולם היא מכילה שפע של מידע לגבי כלי השיט שזוהה , נתונים שהמכ"ם אינו יכול למדוד, כמו זהות, מצב ניווט, מצב עומס וכו'.
כאמור – שתי המערכות הללו עובדות טוב מאוד ביחד, והן משלימות את התמונה של סביבת כלי השיט.
האם ניתן לחבר GPS עם ה-AIS?
זה לא רק אפשרי, זה גם חיוני! למשדרי AIS יש מקלטי GPS מובנים משלהם (בנפרד ממשדר GPS של כלי השייט). כך מתאפשר ל- AIS לדעת את מיקום כלי השייט ולהכין את דוח המיקום העצמי שישודר לאחרים.
איך בודקים תקינות משדר AIS?
משדר AIS כפוף לבדיקות שנתיות סדירות. אולם כמעט כל משדרי ה-AIS מיצרנים מוכרים מספקים נהלי שיגרה לבדיקה עצמית המאמתת את התפקוד התקין של כל מערכות המשנה. אם מתגלה תקלה, על היחידה להיבדק על ידי טכנאי מורשה עם ציוד הבדיקה המתאים.
מהן המגבלות של AIS?
AIS נוצרה בסביבות 1996 ונכנסה לפעולה ב-2002. מושגים כמו אבטחת סייבר, פריסה לווייניות בקנה מידה גדול וכו' לא היו קיימים או היו רק בתחילת דרכם. כתוצאה מכך, AIS לא נבנה עם מחשבה על אבטחת נתונים וכדומה.

האם באמצעות AIS ניתן לעקוב אחר תנועת כלי שייט ספציפי בעולם?
כן, הדבר אפשרי באמצעות מספר IMO או שם כלי השיט ו- MMSI. יש להזין נתון זה בתוכנה של ספק מידע ומעקב ימי של AIS, (לדוגמה: MarineTraffic,) כדי לעקוב אחר התקדמות הספינה בים.
איך עובד ריכוז מידע AISעולמי?
כאמור משדרי AIS (על כלי שיט) כוללים גם מקלט GPS שאוסף את פרטי המיקום והתנועה של כלי השייט בכל רגע נתון. פרטים דינמיים כאלה (יחד עם מידע סטטי אחר המסופק על ידי צוות כלי השיט) משודרים אוטומטית במרווחי זמן קבועים.
מידע AIS שספינות שולחות נאסף על ידי תחנות קליטה של AIS. עבור חלקים רבים של העולם, תחנות AIS יבשתיות הן הנורמה, אולם מעל אוקיינוסים פתוחים המידע נקלט במקלטי לוויין. לאחר מכן, עם שימוש בתוכנה מיוחדת, ניתן לעבד את המידע הכולל ולהציג אותו על גבי מחשבים, כמו למשל בדוגמה שלהלן ב- Marine Traffic Live Map.
מתעוררות שאלות נוספות? – פנו אלינו ותיענו בשמחה.
* קרדיט – MarineTraffic.com


הוריקן ים תיכוני
ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).



למה השמיים כחולים
כל הילדים שואלים את השאלה הזו ואז הם הופכים למבוגרים ו … ממשיכים לשאול את אותה שאלה. האם השמיים באמת כחולים? ומה צבע השמש? ולמה השקיעה אדומה? היום נענה בצורה ברורה.

מסתורי "האש של סנט אלמו"
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.

רוחות הסחר
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.

זרמי הסילון
שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה. הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.

חיזוי לחץ ברומטרי לצורך חיזוי מז"א לשייטים
בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ.
אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד. הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי.
כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר. אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.


עגינה ים תיכונית – גישת ירכתיים
ככלל, עגינה ים תיכונית היא בדרך כלל עם ירכתיים לרציף כדי להקל על הירידה לחוף. אבל כשאינכם בטוחים לגבי עומק המים בסמוך לרציף, כדאי לנקוט בגישת חרטום אשר תשאיר את ההגה והמדחף שלכם במים עמוקים ובטוחים יותר. גישת צד ניתן למצוא בדרך כלל רק בתחנת תדלוק או ברציף ההמתנה. אז בואו נדבר על גישת ירכתיים בעגינה ים-תיכונית.


מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל
כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה, ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה.
ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר. זה חשוב וגם מעניין.




ענני סטרטוספירה קוטביים
PSC – Polar stratospheric clouds
זהו הציור הידוע "הצעקה" של האמן הנורווגי אדוארד מונץ'. יש מדענים הסבורים שהאמן יצר אותו מהתרשמות מענני סטרטוספירה קוטביים. אם זה נכון, הרי שהציור של מונק הוא אחד הייצוגים החזותיים המתועדים הראשונים של PSC.

השדה המגנטי של כדור הארץ
כשייטים אנחנו משתמשים במצפן מגנטי מעשה יום-יום. אנחנו סומכים על המצפן שיראה לנו באופן אמין את הצפון המגנטי של כדור הארץ. אבל איך זה בעצם קורה? בואו נלמד איך מגנטים עובדים. ולמה לחיות על מגנט בגודל של כוכב לכת זה דבר טוב. זה טיפה מורכב… מבטיח לפשט.



כוח קוריוליס
לכוח קוריוליס (Coriolis force) השפעה עצומה על מזג האוויר. זה הכוח שמסתובב ציקלונים ואנטיציקלונים, והוא זה שמשפיע על כיוון רוחות הסחר וזרמי הים.