מאת סקיפר יער ארז
בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ. אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד.
הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי. כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר.
אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.
מהו לחץ האוויר ומה גורם לו להיות גבוה או נמוך?
הביטו באיור שלפניכם: לחץ הוא הכוח שבו לוחץ עמוד אוויר על פני השטח במקום מסוים בכדור הארץ.
הגורם הראשון
בעמוד הלוחץ עשויות להיות הרבה מולקולות אוויר אטמוספריות, או שלא. ככל שיהיו בו יותר מולקולות, כך תהיה לעמוד יותר מסה, והמסה תלחץ יותר את פני השטח. כלומר, הלחץ תלוי במספר המולקולות בעמוד האטמוספרי. יחד עם זאת, כמעט כל מולקולות האוויר האטמוספרי נמצאות בתחתית האטמוספרה, כלומר ב- 10 ק"מ הנמוכים, כך שלמעשה הלחץ תלוי במתרחש בשכבה זו.
השפעת הטמפרטורה
הביטו באיור שלפניכם: אם האוויר קר, המולקולות שלו צפופות מאוד. במקרה זה יהיו יותר מולקולות בעמוד האטמוספרי והן ילחצו חזק על פני השטח (מכאן שהלחץ יהיה גבוה). כשהאוויר חם המולקולות שלו פחות צפופות, רק מעט מהן ימצאו בעמוד והלחץ יהיה נמוך.
השפעת הגובה
כשאנחנו עולים אל ההרים, גובה העמוד האטמוספרי מעלינו יורד וכך הלחץ עלינו קטן. כלומר, לחץ לא קשור רק לטמפרטורה, אלא שהוא תלוי מאוד בגובה המקום. הן טמפרטורת האוויר והן הגובה קובעים את מסת עמודת האטמוספרה. והיא משפיעה על הלחץ. אך האם מסת העמודה היא הגורם היחיד?
הגורם השני
העמוד האטמוספרי, האוויר אינו יציב; הוא נע כל הזמן גם אופקית (עובר מעמוד אחד לאחר) וגם אנכית (עולה או יורד בתוך העמוד). כשהאוויר יורד תנועת האוויר יוצרת לחץ נוסף על פני השטח.
אנחנו יכולים לדמות את הלחץ הזה על עצמנו, למשל, כאשר הרוח נושבת לנו בפנים ומונעת מאיתנו ללכת בחופשיות. הלחץ של סילון האוויר האופקי עלינו יכול להיות חזק כל כך שלא נוכלו לנוע קדימה ולפעמים אפילו לעוף לאחור.
כפי שאנו יודעים, לחץ רוח זה על המפרש גורם לסירה לנוע עם כיוון הרוח. גם המפרש וגם הולך הרגל במקרה זה דומים לפני השטח כשהאוויר יורד מלמעלה.
מה אומרת לנו תחזית הלחץ?
העובדה שיש לאוויר משקל הוכרה באמצע המאה ה -17. ואז אנשים חשבו כיצד למדוד משקל זה, והחלו לבחון כיצד הוא עשוי להשתנות מדי יום בכל מקום מסוים. עד מהרה הם הבחינו שלעתים קרובות זמן קצר לפני שהתחיל לרדת גשם, הלחץ החל לרדת, ואם הלחץ עלה, בדרך כלל לא ירד גשם. כך נולדו התחזיות הראשונות של משקעים על ידי שינוי לחץ.
קל להסביר את הדפוס הזה: אם הלחץ יורד, סביר להניח שהאוויר יעלה מעל פני השטח. כשהאוויר עולה ויש לחות באוויר, ייווצרו עננים ומשקעים. לעומת זאת כאשר הלחץ עולה, האוויר יורד, ולא מאפשר היווצרות ענן.
מה עוד חוזה לנו הלחץ הברומטרי?
אם תחזית הלחץ נמוכה, ככל הנראה יהיו עננים בשמיים. זה ייצור מזג אוויר קריר יותר בקיץ, אך מזג אוויר חמים יותר בחורף.
אם תחזית הלחץ גבוהה, ככל הנראה לא יהיו עננים בשמיים. זה ייצור מזג אוויר חם יותר בקיץ, ומזג אוויר קר יותר בחורף.
כלל אצבע
אם הלחץ יורד, מזג האוויר "יקצין".
אם הלחץ עולה מזג האוויר "ישתפר".
יחד עם זאת, עלינו לזכור תמיד כי מדובר בדפוסי מזג אוויר כלליים הקשורים ללחץ, וייתכנו חריגים שונים. לכן אני ממליץ לא להגביל את עצמנו לפרמטר אחד כדי לערוך תחזית מזג אוויר.
היו אתם החזאים!
היכן ניתן למצוא את נתוני הלחץ?
באפליקציות השונות (בעיקר בגרסות ה- Pro ) ניתן למצוא נתוני תחזית לחץ באופן ברור וקל. חפשו "לחץ אטמוספרי בגובה פני הים" וכן חפשו "מפת איזוברים".
בשני האופנים תוכלו לקבל את נתוני הלחץ לאתר בו אתם מתעניינים ולבצע מהלך מושכל של תחזית.
להמחשה עיינו בצילומי המסך שלפניכם (מתוך אפליקציית Windy).
פוסטים נוספים:
הוריקן ים תיכוני
ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).
למה השמיים כחולים
כל הילדים שואלים את השאלה הזו ואז הם הופכים למבוגרים ו … ממשיכים לשאול את אותה שאלה. האם השמיים באמת כחולים? ומה צבע השמש? ולמה השקיעה אדומה? היום נענה בצורה ברורה.
מסתורי "האש של סנט אלמו"
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
רוחות הסחר
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
זרמי הסילון
שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה. הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.
חיזוי לחץ ברומטרי לצורך חיזוי מז"א לשייטים
בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ.
אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד. הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי.
כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר. אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.
עגינה ים תיכונית – גישת ירכתיים
ככלל, עגינה ים תיכונית היא בדרך כלל עם ירכתיים לרציף כדי להקל על הירידה לחוף. אבל כשאינכם בטוחים לגבי עומק המים בסמוך לרציף, כדאי לנקוט בגישת חרטום אשר תשאיר את ההגה והמדחף שלכם במים עמוקים ובטוחים יותר. גישת צד ניתן למצוא בדרך כלל רק בתחנת תדלוק או ברציף ההמתנה. אז בואו נדבר על גישת ירכתיים בעגינה ים-תיכונית.
מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל
כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה, ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה.
ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר. זה חשוב וגם מעניין.
ענני סטרטוספירה קוטביים
PSC – Polar stratospheric clouds
זהו הציור הידוע "הצעקה" של האמן הנורווגי אדוארד מונץ'. יש מדענים הסבורים שהאמן יצר אותו מהתרשמות מענני סטרטוספירה קוטביים. אם זה נכון, הרי שהציור של מונק הוא אחד הייצוגים החזותיים המתועדים הראשונים של PSC.
השדה המגנטי של כדור הארץ
כשייטים אנחנו משתמשים במצפן מגנטי מעשה יום-יום. אנחנו סומכים על המצפן שיראה לנו באופן אמין את הצפון המגנטי של כדור הארץ. אבל איך זה בעצם קורה? בואו נלמד איך מגנטים עובדים. ולמה לחיות על מגנט בגודל של כוכב לכת זה דבר טוב. זה טיפה מורכב… מבטיח לפשט.
כוח קוריוליס
לכוח קוריוליס (Coriolis force) השפעה עצומה על מזג האוויר. זה הכוח שמסתובב ציקלונים ואנטיציקלונים, והוא זה שמשפיע על כיוון רוחות הסחר וזרמי הים.