מאת סקיפר יער ארז
שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה.
הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.
איך זה שרוחות נוצרות יש מאין?
ככלל, רוח נוצרת בין גושי אוויר שלהם טמפרטורה וצפיפות שונות. אוויר קר "רודף" תמיד אחרי אוויר חם. בגבולות גושי אוויר – במיוחד בנפחי אוויר גדולים עם הבדלי טמפרטורה גדולים – מופיעות רוחות חזקות במיוחד.
רוחות אלה נקראות זרמי סילון. השם סילון נבחר מכיוון שאלו זרמי רוח ארוכים מאוד וצרים יחסית: רוחבו של "סילון" שאורכו אלפי קילומטרים הוא כמה ק"מ בלבד. נהוג להחשיב זרם רוח כלשהו לזרם סילון רק אם מהירות הרוח בו היא 150 קמ"ש ומעלה, אך רוחות הסילון מסוגלות להגיע גם למהירות של מאות קילומטרים לשעה.
זרמי סילון הם גבוהים מאוד, גובהם כ -5 ק"מ מעל פני כדוה"א. הם מסתעפים כל הזמן כמו נהרות ומשתנים בגובהם ובמהירותם. הזרם מתעקל בגלל תנועת כדור הארץ: במקום פשוט לעבור מאזורים קרים לחמים, הוא מוסח על ידי כוח קוריוליס שנוצר כתוצאה מסיבוב כדור הארץ וזורם לאורך גבולות גושי האוויר. (פירוט על כוח קוריוליס ראו מאמר נפרד במדור העשרה לסקיפר בהמשך למאמר זה).
זרם הסילון הראשי
כאשר מוזכרים זרמי סילון, לרוב מדובר בהתייחסות לזרמים קוטביים וסובטרופיים המקיפים את כדור הארץ כולו ועוברים תמיד ממערב למזרח.
באיור שלהלן תוכלו לראות את זרמי הסילון הראשיים – שניים קוטביים ושניים משווניים. זרם הסילון הקוטבי ממוקם בגובה 9-12 ק"מ באזור אקלים ממוזג, בצומת שבין גושי אוויר קוטביים וממוזגים. זרם הסילון הסובטרופי גבוה משמעותית, 10-16 ק"מ מעל פני האדמה, והוא חלש ואיטי יותר מהקוטבי.
כיצד התגלו זרמי הסילון?
זרמי הסילון התגלו במלחמת העולם השנייה על ידי טייסים שטסו מארצות הברית לאירופה. הם שמו לב שכאשר טסו לאנגליה מהירות המטוס הייתה גדולה מהמהירות הפוטנציאלית לכאורה של המטוס. במהלך מלחמת העולם השנייה ניצלו היפנים את זרם הסילון לתקוף את ארצות הברית בעזרת כדורים פורחים הנושאים חומרי נפץ.
איך משתמשים בזרמי סילון?
אם טסים עם כיוון זרם סילון, המטוס יכול לצמצם משמעותית את זמן הטיסה ולחסוך דלק. אם טסים נגד זרם הסילון, יכולים לאבד מהירות – זו הסיבה שטייסים שטסים ממזרח למערב, למשל מאירופה לארצות הברית – צריכים לעשות מעקף מסויים. השפעה זו משמעותית יותר בזרם הקוטב עקב עוצמתו.
זרמי סילון עלולים לגרום סערה בשמים בהירים – מטוס יכול "להיטלטל" קשות, לכאורה ללא שום גורם הניכר לעין.
לנו כשייטים חשוב לדעת שזרמי סילון משמשים גם לחיזוי מזג האוויר, מכיוון שהם מסייעים לחיזוי תנועת חזיתות וציקלונים. עיקול חד של זרם קוטב עשוי להצביע על היווצרות ציקלון תוך מספר שעות עד מספר ימים, בעוד שעיקול מתון עשוי להעיד על מזג אוויר חם ורגוע.
כיום נעשה מחקר בתחום זרמי הסילון כדי להפיק אנרגיה מתחדשת באמצעות טורבינות שיועלו לגובה של זרם הסילון באמצעות עפיפוני ענק או צפלינים, ויהיו מחוברים בכבל חשמלי לאדמה. הרעיון כביר, אך עד כה אין טכנולוגיה מתאימה, ואין עדיין מחקר שהוכיח שזה יהיה רווחי ולא יפגע באקלים.
השפעת ההתחממות הגלובלית
הנסיגה המהירה של הקרח בים הארקטי הנגרמת ע"י שינויי אקלים, היא כפי הנראה הסיבה שבגללה אנו חווים לעיתים תכופות יותר מזג אוויר קיצוני בשנים האחרונות (גלי חום, טמפרטורות קיפאון וסופות).מספר גדול של מחקרים מראה כי ההמסה של ים הקרח בקוטב הצפוני מזעזע את זרם הסילון.
מנובמבר 2013 עד ינואר 2014, לבש זרם הסילון בצפון אמריקה ובאירופה צורה קיצונית שהתמידה לאורך זמן. הזרם הגלובלי של רוחות הסילון הנושבות מזרחה במרומי האטמוספירה, התעקל דרומה יותר מן הרגיל ועבר מעל מזרח ארה"ב.
הדבר אִפשר לאוויר קר מ"מערבולת הקוטב" הידועה לשמצה, המסתחררת בדרך כלל מעל האזור הארקטי, לשעוט דרומה ולהקפיא את שני השלישים המזרחיים של ארה"ב למשך מספר ימים משמעותי.
בה בעת, רכס ברומטרי שהתייצב מעל קליפורניה הביא לחורף החם ביותר שתועד בה. הבצורת שנלוותה לתופעה הייתה הקשה ביותר מאז החלו בתיעוד בסוף המאה ה-19. לחקלאות נגרמו הפסדים במיליארדי דולרים.
ההתפתלות של זרם הסילון הלמה גם באירופה, שם סדרה של סערות עזות הוסיפה עוד כמה מיליארדי דולרים לסך הנזקים. באנגליה ובווילס נרשם החורף הגשום ביותר מאז 1766 לפחות. בעוד במרבית חלקיה האחרים של אירופה שררה חמימות יוצאת דופן.
נורווגיה למשל, חוותה בחורף שרֵפות יער חסרות תקדים, ומנהלי אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה נלחמו במדרונות הסקי החשופים בעוד שבבוסניה הציפה סופת גשמים גדולה כמעט שליש משטחה.
בוב דילן שר בשעתו: "לא צריך חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח". אין ספק שמשהו קורה לזרם הסילון, ולא קשה לנחש את הסיבה.
מצבו הבסיסי של האקלים שלנו השתנה באופן דרמתי ב-150 השנים האחרונות, והשינוי הזה מתחיל לתת את אותותיו בהתנהגות זרם הסילון. לדוגמה, ריכוז הפחמן הדו-חמצני שלוכד את החום באטמוספרה עלה ביותר מ-40%, בעיקר בגלל שרפה של פחם, נפט וגז טבעי. שטח מעטה הקרח סביב הקוטב הצפוני בקיץ קטן בכמעט 50% מאז 1900. הדבר משפיע על טמפרטורת האוויר והים.
כמות האנרגיה הסולרית שמוחזרת מפני כדור הארץ השתנתה מאוד כיוון ששינינו את פניו של יותר ממחצית שטחו בבנייה, בגידולי שדה ובמרעה. עננים גדולים של פיח וזיהום, שמקצתם מחזירים את אור השמש ומקצתם קולטים אותו, נפלטים מתחנות כוח, מכלי רכב, מבניינים ומבתי חרושת.
בני האדם הנחיתו על מערכת האקלים מכה קשה, וחוקי הפיזיקה מחייבים שדפוסי מזג האוויר היסודיים של כוכב הלכת ישתנו כתוצאה מכך.
יש מדעני אקלים מובילים הסבורים שב-2030 צפוי שהקרח בקוטב הצפוני ייעלם לגמרי בקיץ (!). אם השינויים באזור הארקטי באמת גורמים להתנהגות הפרועה של זרם הסילון, היעלמות כל מעטה הקרח הארקטי בקיץ עד 2030 תחולל זעזועים גדולים עוד יותר. אין לנו מושג כיצד יגיב זרם הסילון להמשך שינוי האקלים. התחזית ל-15 השנים הקרובות היא אם כן: צפו לאירועים חסרי תקדים.
קרדיט:
Windy.app
ג'ף מסטרס
פוסטים נוספים:
הוריקן ים תיכוני
ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).
למה השמיים כחולים
כל הילדים שואלים את השאלה הזו ואז הם הופכים למבוגרים ו … ממשיכים לשאול את אותה שאלה. האם השמיים באמת כחולים? ומה צבע השמש? ולמה השקיעה אדומה? היום נענה בצורה ברורה.
מסתורי "האש של סנט אלמו"
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
רוחות הסחר
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
זרמי הסילון
שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה. הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.
חיזוי לחץ ברומטרי לצורך חיזוי מז"א לשייטים
בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ.
אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד. הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי.
כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר. אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.
עגינה ים תיכונית – גישת ירכתיים
ככלל, עגינה ים תיכונית היא בדרך כלל עם ירכתיים לרציף כדי להקל על הירידה לחוף. אבל כשאינכם בטוחים לגבי עומק המים בסמוך לרציף, כדאי לנקוט בגישת חרטום אשר תשאיר את ההגה והמדחף שלכם במים עמוקים ובטוחים יותר. גישת צד ניתן למצוא בדרך כלל רק בתחנת תדלוק או ברציף ההמתנה. אז בואו נדבר על גישת ירכתיים בעגינה ים-תיכונית.
מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל
כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה, ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה.
ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר. זה חשוב וגם מעניין.
ענני סטרטוספירה קוטביים
PSC – Polar stratospheric clouds
זהו הציור הידוע "הצעקה" של האמן הנורווגי אדוארד מונץ'. יש מדענים הסבורים שהאמן יצר אותו מהתרשמות מענני סטרטוספירה קוטביים. אם זה נכון, הרי שהציור של מונק הוא אחד הייצוגים החזותיים המתועדים הראשונים של PSC.
השדה המגנטי של כדור הארץ
כשייטים אנחנו משתמשים במצפן מגנטי מעשה יום-יום. אנחנו סומכים על המצפן שיראה לנו באופן אמין את הצפון המגנטי של כדור הארץ. אבל איך זה בעצם קורה? בואו נלמד איך מגנטים עובדים. ולמה לחיות על מגנט בגודל של כוכב לכת זה דבר טוב. זה טיפה מורכב… מבטיח לפשט.
כוח קוריוליס
לכוח קוריוליס (Coriolis force) השפעה עצומה על מזג האוויר. זה הכוח שמסתובב ציקלונים ואנטיציקלונים, והוא זה שמשפיע על כיוון רוחות הסחר וזרמי הים.
