מאת: סקיפר יער ארז
שירותים מטאורולוגיים של כל מדינה יוצרים מפות סינופטיות כדי לתת בסיס לתחזית.
גם אפליקציות לחיזוי מזג אוויר כוללות מפות סינופטיות. ניתן לתהות ולשאול, מדוע יש בכך צורך? הרי תחזית מזג האוויר הסופית ברורה ונגישה בקלות. בואו נבין איך מפה סינופטית יכולה לעזור לנו ככלי עזר לקבלת החלטות? זה כדאי!
מהי מפה סינופטית
מקור המילה "סינופטי" מיוונית במשמעות "השקפה כללית", ופשוטו כמשמעו "לראות משהו בבת אחת". מפה סינופטית היא מפה של מזג האוויר במבט "מלמעלה". ניתן ליצור מפות כאלה עבור אזור בודד של מדינה נבחרת ועד לחצי כדור הארץ.
מה מופיע על המפה הסינופטית?
כל הרוחות הללו נגרמות מהבדלים בלחץ האטמוספרי, לכן קווי לחץ שווים הנקראים איזוברים הם המרכיב העיקרי של כל מפה סינופטית.
מכיוון שמרכזי הציקלון והאנטי-ציקלון הם האזורים עם הלחץ הנמוך והגבוה ביותר, בהתאמה, מסביבם מסודרים קווי לחץ (איזוברים) שווים.
מרכיב חשוב נוסף של מפה סינופטית הוא חזיתות אטמוספריות, שהם מעין "קווי גבול" צרים בין מסות אוויר בטמפרטורות שונות. אם אוויר קר נע לעבר אוויר חם יותר, זו חזית קרה. אם אוויר חם נע לעבר אוויר קר יותר, זו חזית חמה.
לאחר שחלפה חזית קרה, בדרך כלל נהיה קר יותר, לאחר חזית חמה, חם יותר. אירועי מזג אוויר מסוכנים, כגון משבי רוח, סופות רעמים, טורנדו ונקודות קרח, קשורים לעתים קרובות לחזיתות אטמוספריות. חזיתות אטמוספריות פעילות מאוד בציקלון, וכמעט אינן קיימות באנטי-ציקלון.
כל שאר האלמנטים של מפה סינופטית הם אופציונליים. אבל על פי דרישה, לקריאות רבה יותר, נוכל להוסיף הרבה מידע שימושי. לדוגמה, אנו יכולים להראות משבי רוח או אזורי משקעים.
למה כדאי להסתכל על מפה סינופטית?
הבה ניתן דוגמה: תארו לעצמכם שצפוי גשם קצר למחר, אך מזג האוויר צפוי להיות בהיר ברובו. אני מחליט לצאת להפלגה, ונתפס עם היאכטה שלי בסערת רעמים ורוח. לאחר מכן, השמים מתכסים במהירות בעננים עבים, והגשם נחלש בהרבה, אך נמשך ונמשך. שום דבר לא נעים בזה, נכון? גם ההפך יכול לקרות: אני מחליט שמוטב להישאר בבית, אבל הגשם לא הגיע. למה זה קרה?
הסיבה היא שמודל התחזית המטאורולוגית באפליקציות החיזוי, חוזה מזג אוויר ב"נקודות" (אתרים) ספציפיים, תחזית זו אינה מדויקת במיוחד: למשל, ענן מצטבר יכול להופיע במרחק של 100-200 ק"מ מהמקום שבו הדגם חזה שייווצר (ונשארתי בבית כדי להימנע ממנו). או שזה יכול להיות הרבה יותר חמור מהצפוי, ולגרום לתופעות מסוכנות שהמודל לא חזה.
עבור תחזית מזג אוויר, שגיאות אלו אינן משמעותיות במיוחד, אך עבורי, תחזית זו מרגישה לחלוטין לא מדויקת וחסרת תועלת לחלוטין.
מפה סינופטית עוזרת לי להבין עד כמה אני יכול לסמוך על כל תחזית מזג אוויר נתונה.
כיצד לקרוא מפה סינופטית
ישנם שני סוגים של מפות סינופטיות: מפות ניתוח ומפות תחזיות.
מפות ניתוח מציגות את מצב האטמוספירה ברגע הנוכחי, בהתבסס על נתוני תחנות מזג האוויר.
מפות תחזיות נוצרות על בסיס מודלים מטאורולוגיים, ומראות את מצב האטמוספירה בעתיד.
גם מפות ניתוח מתאימות לניבוי מזג האוויר שכן תהליכים סינופטיים אינם מהירים במיוחד. אם אני מסתכל על מפת הניתוח הטרייה ביותר, ולאחר מכן על כמה מהקודמות לה בימים האחרונים, אני בהחלט יכול לדמיין ולהבין לאן הציקלונים, האנטי-ציקלונים והחזיתות ינועו מחר ומחרתיים.
איך קוראים מפה סינופטית
יש כמה כללים חשובים שצריך לזכור כדי לקרוא מפה סינופטית בהצלחה. בואו נדון בהם קצת יותר בפירוט.
כוח הקוריוליס (על כוח קוריוליס ראו מאמר קודם) גורם לרוח ולציקלונים ולאנטי-ציקלונים לנשוב במעגל, לאורך האיזוברים. בחצי הכדור הצפוני הנשיבה היא נגד כיוון השעון בציקלון (שקע) ועם כיוון השעון באנטי-ציקלון (רמה). בחצי הכדור הדרומי, זה הפוך.
כך אני יכול להבין מאיזה כיוון תנשב הרוח לאזור שלי. ציקלון ואנטי-ציקלון בדרך כלל נעים ממערב למזרח.
דבר נוסף שיש לשים לב אליו במפת מזג אוויר הוא המרחק בין איזוברים; ככל שהם קרובים יותר זה לזה, הרוח חזקה יותר, והחזיתות האטמוספריות פעילות יותר.
המצאות אנטיציקלון (רמה) לא תמיד אומר שמיים בהירים ומזג אוויר שמשי, כפי שנהוג לחשוב. בחלקו המזרחי של האנטיציקלון, שבו נושבת הרוח מצפון, גשמים קלים אינם נדירים, ולפתע עלול להיות קר ולח. אם חזית קרה תחצה את החלק המזרחי של אנטיציקלון, ניתן לצפות אפילו לסופות רעמים.
בצפונו ובדרומו של אנטיציקלון, לעתים קרובות סוער מאוד, מה שעלול להביא סופות שלג בחורף. במרכז ובמערב אנטי-ציקלון, בדרך כלל רגוע, בהיר ושטוף שמש. בקיץ, כשהשמש מחממת מאוד את פני הקרקע, יכול להיות חם מאוד במרכז אנטיציקלון. בחורף, לעומת זאת, כשהשמש בקושי מחממת את כדור הארץ, מרכזו של אנטיציקלון עלול להתקרר מאוד, בעיקר בלילה.
במקרה של ציקלונים (שקעים), פחות חשוב לדעת בדיוק באיזה חלק בו אנחנו נמצאים. מזג האוויר שם נקבע על ידי החזיתות האטמוספריות הנעות סביב מרכז הציקלון. החזית הקרה היא כמעט תמיד במערב, והחזית החמה היא במזרח, אבל חזיתות יכולות להיות ממוקמות בכל מקום.
אז בואו נדבר קצת יותר על חזיתות
חזית קרה פעילה מאוד. רוב תופעות מזג האוויר המסוכנות קורות בחזיתות קרות. במקומות מסוימים, זה יכול לגרום להרס גדול, בעוד שבאזור סמוך לא תרד אפילו טיפת גשם. לכן חזית קרה היא תמיד סכנה פוטנציאלית. גשם בחזיתות קרות לעיתים רחוקות נמשך זמן רב, הוא בדרך כלל חזק וקצר. חזית קרה פעילה ביותר בשעות אחר הצהריים. בעוד שבערב ובבוקר הרוח ותופעות מסוכנות אחרות נחלשות, ובמשך הלילה, החזית יכולה להיעלם למעשה. אגב, הרוח הצפונית (הנושבת בצד המערבי של הציקלון) מביאה לא פעם מזג אוויר סוער וגשום, גם אם החזית הקרה די רחוקה.
חזית חמה רגועה יותר. המשקעים אינם כה עזים, אך יכולים להיות ארוכים, והם יחסית שווים סביב שטח גדול. אם חזית חמה נעה לכיווני, סביר מאוד שלא אתחמק מגשם. חזית חמה לעיתים רחוקות מביאה לתופעות מסוכנות, אך ככל שהטמפרטורה יורדת לסביבות 0 מעלות צלזיוס, ייתכנו גשם וברד. בלילה, חזיתות חמות יכולות להיות פעילות יותר, ותופעות מסוכנות (האופייניות יותר לחזית קרה) יכולות לקרות. בחורף, שלג בחזיתות חמות נמצא יותר מאשר בחזיתות קרות.
חזיתות מלוכדות ידועות במשקעים חזקים ומתמשכים, לפעמים ימים רבים ברציפות. חזיתות מלוכדות ממוקמות בדרך כלל בחלק המרכזי והצפוני של סופת ציקלון.
שקתות. באפליקציות הן מסומנות בדרך כלל בקווים צהובים. שוקת היא חלק מציקלון (שקע) שבו נצפים כמה מאפיינים של חזית, אך אין זו ממש חזית. צריך לשים לב היטב לשקתות, שכן הן יכולות להתפתח במהירות לחזיתות אמיתיות. במקרה זה, מזג האוויר הופך גרוע במהירות ובאופן בלתי צפוי.
הערה: אם אני לא מזהה ציקלון או אנטי-ציקלון מוגדרים באזור ההפלגה שלי (למשל – ראו בתמונה להלן), מתקיימת באזור תופעה המכונה "שיפוע לחץ קל". במקרה זה מזג האוויר תלוי במגוון רחב של גורמים, ויכול להיות שונה עד כדי כך שהוא הופך למשימה עבור מומחה סינופטי מקצועי. כלומר ייקשה עליי לבצע חיזוי עצמי ואאלץ להיעזר בכמה אתרי חיזוי ובמודלים שונים.
כלל אצבע לשימוש במפת סינופטית?
נניח, שבתחזית ראיתי שצפוי יום שמש נחמד. אסתכל על המפה הסינופטית: אם אני באמצע אנטיציקלון (רמה), אז זה בהחלט יהיה המקרה. אבל אם יש חזית שנעה לקראתי, והתחזית עדיין חוזה מזג אוויר טוב, אשקול היטב את הסיכונים ואחליט אם אני יכול להרשות לעצמי לצאת להפלגה.
לסיכום
אפליקציות לחיזוי מזג-אוויר חשובות ורצויות מאוד. עם זאת, מפה סינופטית היא מקור חשוב למידע רב ערך, ובעת תכנון הפלגה תמיד רצוי לעשות בה שימוש.
כמו תמיד – תגובות ושאלות יתקבלו ברצון.
קרדיט: Windy.app Eugenio Monti, a meteorologist and a climatologist.
פוסטים נוספים:
גישה והקשרות
גישה והקשרות לרציף היא בדרך כלל הפעולה האחרונה שלנו בסיום שיט ומיועדת לסקיפרים ותיקים ומתחילים כאחד, היא חשובה לא רק מסיבות של בטיחותיות ונוחות אלא משום שזה הרושם האחרון שאנחנו נשאיר על האורחים שלקחנו איתנו לשיט.
איך לצייד, לארוז ולאחסן תיק נטישה
אף ימאי לא רוצה לחשוב על מצב בו יש להזדקק לתיק הנטישה, אך תכנון, ארגון ואחסון התיק כראוי יכול להבדיל בין חיים למוות.
תכננו מראש – כך תוכלו להפליג בביטחון, ובידיעה שאתה מוכנים לתרחישים הטובים ביותר – והגרועים ביותר.
מסלולי שייט בים התיכון לסקיפרים מתחילים
היכן כדאי לסקיפרים מתחילים להתנסות בחוויות השייט המלאות הראשונות שלהם? מה יש לקחת בחשבון בתכנון הפלגות אלה? מאמר זה עוסק במסלולים בים התיכון: טורקיה, מונטנגרו, קרואטיה, ספרד ויוון. וכמובן – אתם מוזמנים להתייעץ איתנו
חופשת שייט ביאכטה בחו"ל
כשמגבלת הנסיעות ברחבי העולם תגיע לסיום (כולנו מקווים), שייט של חברים ובני משפחה ביאכטה יהיה פתרון חופשה אידיאלית.
אז הנה כמה עצות זהב למתעתדים לצאת לחופשת שייט עצמאי בחו"ל, בעיקר למי שעושים זאת לראשונה.
סכנה להרעלת גז בספינה – אתם מודעים?
בשיאן, טמפרטורות המים בים התיכון מגיעות ל-31 מעלות צלסיוס בקיץ ובמקומות מסויימים צונחות עד לכדי 5 מעלות בלבד בחודשי החורף.
ננסה להבין מה המקור להבדלים אלו, ומשפיע על הטמפרטורה של מי הים התיכון.
מה מפה סינופטית יכולה לספר לנו על מזג האוויר?
שירותים מטאורולוגיים של כל מדינה יוצרים מפות סינופטיות כדי לתת בסיס לתחזית. גם אפליקציות לחיזוי מזג אוויר כוללות מפות סינופטיות. ניתן לתהות ולשאול, מדוע יש בכך צורך? הרי תחזית מזג האוויר הסופית ברורה ונגישה בקלות. בואו נבין איך מפה סינופטית יכולה לעזור לנו ככלי עזר לקבלת החלטות? זה כדאי!
טמפרטורת המים בים התיכון
בשיאן, טמפרטורות המים בים התיכון מגיעות ל-31 מעלות צלסיוס בקיץ ובמקומות מסויימים צונחות עד לכדי 5 מעלות בלבד בחודשי החורף.
ננסה להבין מה המקור להבדלים אלו, ומשפיע על הטמפרטורה של מי הים התיכון.
מה מספר לנו שרוול הרוח ביציאה מהמרינה?
כולנו מכירים את שרוול הרוח המותקן מעל רציף תחנת הדלק במרינה הרצליה. כמה שייטים באמת עושים בו שימוש במכלול שיקולי ההפלגה? בואו נברר מה ניתן ללמוד משרוול הרוח. זה כדאי.
כללים לחיזוי מז"א באמצעות חזיתות
המפה הסינופטית היא הבסיס לחיזוי מזג אוויר. בתוכה הכלי החשוב ביותר הוא החזיתות. הכרת דפוס ההתנהגות צפוייה של החזית המתקרבת עשויה להציל חיים. במאמר זה נסביר מהם הכללים לחיזוי מז"א ע"י החזיתות השונות.
הפלגה בתנאי ערפל כבד
הפלגה בתנאי ערפל כבד מסוכנת ביותר. הן ביום והן בלילה. קבלו טיפים ודגשים חשובים להפלגה בתנאי ערפל.
החורף כבר פה: מה העננים מספרים לנו, ומתי להיזהר?
מאת: סקיפר יער ארז צורות הענן כה מגוונות עד שהן יכולות למלא אטלס שלם של תצלומים ותיאורים. עם זאת, יש רק עשר צורות ענן עיקריות
הלם מים קרים
הלם מים קרים (cold water shock) מהווה סכנת מוות ממשית בנפילה לים. הלם מים קרים הוא גורם מוות ששייטים רבים, בעיקר אנו, שייטי הים התיכון, לא מעריכים כראוי. מאמר זה בא כדי להסביר את המושג, להזהיר ולהגביר מודעות לסכנה מוחשית זו.
צמצום מפרשים
מאת: סקיפר יער ארז צמצום מפרשים מטרת הצמצום היא להקטין את הלחץ על מערך המפרשים והתורן, את הלחץ על הספינה, להקטין ההטיה,ולמנוע את קריעת המפרשים.
הסחה של היאכטה
מאת: סקיפר משה כהן הסחה של היאכטה לקראת הפלגות סוף השבוע הרבות הבאות עלינו לטובה, פינת "הטיפ שבועי" תיגע ב"הסחה" והשפעותיה על היאכטה, בדיוק עבור