מאת: סקיפר יער ארז
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים.
במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
התאונה
ביום שלישי 23 במרץ 2021 בשעה 0740 נחסמה תעלת סואץ ע"י אוניית המכולות Ever Given שמניפה דגל פנמה. האוניה שבבעלות חברה יפנית מתופעלת ע"י חברה טייוואנית בשם Ever Green (שמה של החברה כתוב על דופן האוניה באותיות של קידוש לבנה מכאן הבלבול התקשורתי לגבי שמה).
מדובר באוניית ענק שנבנתה בשנת 2018 (תמונה 1). האונייה הייתה בדרכה ממלזיה להולנד. המעבר בתעלת-סואץ היה בגדר מסלולה המתוכנן.
Ever Given היא בין האוניות הארוכות בעולם. אורכה 400 מטרים ורוחבה 60 מטר, היא נושאת מטען של 20,000 מכולות במשקל כולל של 220,000 טון. בעומס מלא היא מגיעה לשוקע של 15 מטר.
לאוניה מנוע דיזל ראשי בהספק 80,000 כ"ס. וכדי לסייע לה בתמרון בנמלים ובתעלות האוניה מצויידת בשני מדחפי חרטומן (Bow Thruster) בהספק 3,500 כ"ס כל אחד (תמונה 2).
תחקיר הארוע טרם הושלם ע"י רשות תעלת סואץ אולם נראה שהתקלה שהביאה לחסימה נגרמה משילוב של תנאים סביבתיים של הרוחות העזות שהגיעו למהירות 40 קשר והסיטו באחת את חרטום האוניה שמאלה (מזרחה) ומסופת-חול שהקשתה על הראיה, אבל גם כנראה מטעות אנוש של האצת מהירות האוניה למהירות מעבר למהירות המותרת בתעלה.
כתוצאה מכך, עלה החרטום הבולבוסי של האוניה על הגדה המזרחית של התעלה (גדת סיני) וירכתיה פגעו בגדה המערבית. האנייה שקעה, נטתה הצידה וחסמה את התעלה באלכסון (תמונה 3).
האירוע כולו התרחש במקטע הדרומי של התעלה. מדרום לאגם המר ובמרחק 10 ק"מ מצפון לעיר סואץ, זהו הקטע שבו נתיב שייט אחד בלבד.
מיד עם התברר חומרת האירוע הודיעה רשות תעלת סואץ כי היא משעה זמנית את התנועה בנתיב הסחר והתחילה בניסיונות חילוץ. מומחים גוייסו למטרה זו מרחבי העולם. מדינות רבות הציעו סיוע באמצעים ובשיגור צוותים מיומנים.
ניסיונות החילוץ משלבים עבודת ציוד-מכני-הנדסי (דחפורים ומחפרים) לפינוי חול מגדות התעלה, ובמקביל קשירת גוררות אל האוניה. החשש המרכזי הוא מקריסת מרכז הכובד של האוניה או מקריסת מערך המכולות שעל סיפונה.
ההצעה לפרוק את המכולות מהאוניה ולאפשר לה לצוף נדחתה בשלב ראשון עקב העדר מנוף ימי מתאים למשימה זו במצרים.
בבוקר יום שני 29/3/21 שוחרר חרטום האוניה לאחר שפונו מסביבתו עשרות אלפי קוב של חול. האוניה שבה לצוף והתקווה לשחרורה קרובה.
חשוב לציין שהמחלצים ניצלו תנאים מיוחדים של הפרשי הגאות-והשפל באזור התקרית. מבדיקת הנתונים עולה שבשעת השפל (18:10) היה גובה המים 0.2 מטר. כעבור 6 שעות, בשעת הגאות (00:10) עלו המים לגובה 1.9 מטר. הפרש משמעותי זה אפשר את העמקת החפירה סביב שעת השפל ולאחר מכן המתנה לטבע לעשות את שלו ולהציף את האוניה. משזו צפה, לא התקשו הגוררות לישר את האוניה לאורך התעלה ולאפשר תנועה (הרצאת זום מקיפה שלי בנושא גאות ושפל תוכלו למצוא באתר שיא גל).
שחרור האוניה הוא רק תחילת תהליך ההתגברות על התקלה: כ-400 אוניות עוכבו משך שבוע בכניסות לתעלה בדרומה ובצפונה של התעלה, ובאגם המר. בהתחשב בעובדה שרשות התעלה מאפשרת חצייה של עד 80 אוניות ביום, יש להניח ששחרור ה"פקק" יארך ימים לא מעטים והנזקים הכלכליים יוחמרו בהתאם.
הנזקים הכלכליים בגין חסימת תנועת האוניות בתעלה נאמדים ב-9.6 מיליארד דולר ביום.
מהי תעלת סואץ
אורכה של תעלת סואץ 162.5 ק"מ. רוחבה בין 250-500 מטר. עומקה 10-20 מטר. היא חפורה כולה בשטחה של מצריים, ומחברת בין הערים פורט סעיד שבצפון – לחוף הים התיכון לבין העיר סואץ שבדרום – לחוף הים האדום (תמונה 4).
התעלה משמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה. חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.
השיט בתעלה מתבצע בשיירות ואורך בין 11 ל-16 שעות, כשביום אחד יכולות לעבור בה כ-80 אוניות: שתי שיירות מדרום לצפון, ושיירה אחת בכיוון ההפוך. השיירות חולפות זו על פני זו באגם המר הגדול (בסמוך לעיר קנטרה).
מדי שנה עוברות בתעלה כ-20,000 ספינות בנפח מטען של כ-400 מיליון טונות, המהווים כ-10% מתנועת הספינות בעולם. קיימות תוכניות להעמיק את התעלה כדי לאפשר מעבר של מיכליות ענק.
בשנת 2015 נחנכה במצרים תעלה חדשה לאורך 72 ק"מ המקבילה לתעלה המקורית כך שתתאפשר תנועה דו-סיטרית של אוניות (תמונה 5). עלות כריית התעלה החדשה עמדה על 8.5 מיליארד דולר. למרות ההשקעה הגדולה לא הוגברה משמעותית תעבורת האוניות בתעלה. מסיבה זו עדיין לא ברור האם התוצאה הצדיקה את ההוצאה.
עלות המעבר בתעלת סואץ גבוהה מאוד. אוניות הענק משלמות אגרת מעבר של עד 500,000 דולר. (לאחרונה קיצצה ממשלת מצרים את עלות המעבר בתעלה באופן דרסטי על מנת למשוך חברות ספנות להגביר את השימוש בה).
בשל עלות המעבר הגבוהה בתעלה נעשה שימוש גובר ב"מעבר-הצפוני "(תמונה 6) המתאפשר לאחר שקרחונים נסוגו וכתוצאה מכך פתוח המעבר מספר רב יותר של חודשים בשנה. ירידת מחירי הנפט בגולם הופכות את המעבר בתעלת סואץ לפחות כדאית עבור מכולות ענק המקיפות את אפריקה דרך כף-התקווה-הטובה (תמונה 7).
כמו כן חשוב לומר – אם ייבנו בישראל בין אחד לשלושה מגה-פרוייקטים:
א. מסילת רכבת אשדוד-אילת,
ב. קו נפט אשקלון-אילת,
ג. מסילת רכבת חיפה-דובאי (דרך ירדן וסעודיה).
הם עשויה להוות תחליף יבשתי משמעותי מאוד למעבר בתעלה.
ועדיין – למרות שבשנים האחרונות היו ניסיונות לקדם חלופות לתעלה כאמור, בין השאר על ידי סין ורוסיה, היא נותרה האופציה מועדפת לתנועת הסחר בין מזרח ומערב. כ-30% מתנועת המכולות בעולם עוברת מדי יום בתעלת סואץ וכ-12% מכלל הסחורות (כלכליסט 28/3/21).
על החשיבות של התעלה לסחר העולמי ניתן ללמוד גם מהנתון הבא: בשנת 2020 עברו בה מ-1 מיליארד טונות של סחורות, פי ארבעה ממה שעבר בתעלת פנמה, במהלך אותה שנה. כאמור, שווי הסחר היומי העובר בתעלה מוערך בכ-10 מיליארד דולר (כלכליסט 28/3/21).
מעט היסטוריה
כריית התעלה הנוכחית החלה בשנת 1859 ונמשכה 10 שנים (תמונה 9). הכרייה נוהלה על ידי חברה צרפתית בראשותו של פרדיננד מארי דה-לספס (Lesseps) (1805-1894) שהיה דיפלומט צרפתי. בזמן ששירת כקונסול במצרים הגה את רעיון כריית תעלת סואץ ותכנן את המשימה לפרטיה. בשנת 1854 קיבל לספס מ-סעיד פשה מושל מצרים את הזיכיון ל"פרויקט תעלת סואץ". הוא גייס כספים (בעיקר בצרפת) לחברה שהקים בשם "חברת תעלת סואץ" שהוא עמד בראשה.
כמיליון וחצי פועלים מצרים הועסקו בעבודות הבנייה. כ-125,000 מהם מתו תוך כדי העבודות, בעיקר ממגפת הכולרה.
ב-15 באוגוסט 1869 נחנכה התעלה בטקס חגיגי בהשתתפות נציגים רמי מעלה מכל העולם ונפתחה רשמית לשיט ב-17 בנובמבר במשט חגיגי בן שלושה ימים מפורט סעיד לפורט אברהים שבסואץ.
בראש המשט, שכלל 68 כלי שיט מכל העולם, עמדה ה"איגל" הצרפתית, ועל סיפונה הקיסרית אז'ני דה מונטיז'ו, אשתו של נשיא צרפת נפוליאון השלישי (שהיה אחיינו של נפוליאון בונפרטה המפורסם).(תמונה 9)
מאוחר יותר מכרה ממשלת מצרים את חלקה בתעלה לממלכה המאוחדת הבריטית על מנת להחזיר הלוואות בינלאומיות. הלבה למעשה, כתוצאה מכך, החלה ההגמוניה הבריטית על מצרים שנמשכה עד מלחמת העולם השנייה. בשנת 1888 אמנת קושטא קבעה שתעלת סואץ תשרת באופן שווה את כל המדינות גם בזמן מלחמה.
בניגוד לאמנת קושטא, לאחר קום מדינת-ישראל מנעו שלטונות מצרים מספינות נושאות דגל ישראלי לעבור בתעלה. אחת הפרשות הידועות בהקשר זה הוא "פרשת האוניה בת-גלים" (על פרשה זו – בקרוב, במאמר נפרד).
בשנת 1956 הלאים נשיא מצרים גמאל עבד-אל-נאצר את התעלה. הדבר הוביל למבצע קדש בשת"פ בין ישראל, צרפת ובריטניה אך בסוף המלחמה קבע האו"ם שהתעלה היא רכוש מצרים.
בעקבות מלחמת ששת הימים (1967) נסגרה התעלה לחלוטין. קבוצה של 14 אוניות מכל העולם נלכדו, שלא באשמתן, בתעלת סואץ בקטע העובר באגם המר הגדול. לימים הן כונו "הצי הצהוב" בשל שכבת האבק אשר כיסתה אותן לאחר 8 שנים של עגינה ללא תזוזה. התעלה נפתחה שוב רק בשנת 1975 לאחר הסכמי נסיגת ישראל מקו התעלה.
לסיכום
הערנות והזהירות בהפלגה בנתיבי-שייט אלה חייבות להיות מוקפדות שבעתיים.
הדבר חשוב גם לנו כשייטי יאכטות, בעיקר במעבר בתעלות צרות כגון תעלת קיל בגרמניה (רוחב 29 מ'), תעלת הקורינטוס ביוון (רוחב 25 מ') וכדומה.
סביר שבעת הקרובה נדע מה בדיוק הייתה סיבת התאונה בתעלת סואץ אולם ללא ספק האירוע מחייב לימוד מעמיק, הסקת מסקנות והפקת לקחים על מנת למנוע ככל האפשר אירוע דומה בעתיד.
פוסטים נוספים:
אסון הפיצוץ בנמל הליפקס
במאמר שלפניכם נציג את המהלכים והשגיאות שגרמו לתאונה שתוצאותיה היו מהקשות בהיסטוריה האנושית: הפיצוץ בנמל האליפקס, קנדה (6/12/1917).
ראש השנה 1943 – הצלת יהודי דנמרק – סיפור גבורה ימי
בראש השנה תש"ד (1943), במבצע ימי יוצא דופן , הצילו ספני העם הדני יותר מ- 7,000 מיהודי דנמרק. הייתה זו אחת משעותיה היפות של האנושות, כבוד ותודה לספנים הדנים.
חיל-הים הישראלי הטביע את היאכטה של היטלר!
בפעולה מבצעית חשאית מטביע חיל-הים הישראלי את היאכטה של היטלר בנמל ביירות. עוד פרשה עלומה נחשפת.
לחיי הספינות שבדרך
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
פרשת הספינה בת גלים
ערב מלחמת הימים (1967) חסמו המצרים בהנהגת הנשיא גמאל עבד-אל-נאסר את תעלת סואץ ע"י הטבעת מספר ספינות לרוחבה.
אחת האניות שטובעו הייתה ספינת סוחר ישראלית – ספינה בשם "בת-גלים" שהייתה שבוייה בידי המצרים משנת 1954 (!)
עוד פרשה מרתקת מההיסטוריה הימית שלנו – בואו נבין מה קרה שם.
אוניית הקרב שהתחפשה
לכבוד פורים:
סיפורה המדהים של אוניית-קרב במלחמת העולם השנייה ששרדה הודות לתושיית מפקדיה ואנשי צוותה.
תאונה ימית בתעלת סואץ
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
אירוע החפת סטי"ל ישראלי בחוף הסעודי
ב-24 בספטמבר 1981, לפנות בוקר, עלתה אח"י (אניית חיל-הים) "געש" על חוף ערב סעודית במהלך הפלגה חמושה במפרץ אילת.
במאמר שלהלן נשפוך אור על אירוע חריג ומסוכן זה.
סיפורה של "אסקס"
20.11.1820: ספינת צייד-הלווייתנים האמריקנית "אֶסֵקְס" מותקפת ע"י לוויתן וטובעת. זהו סיפור המעשה וסיפורם המבעית של חבורת הימאים שהוטלו אל 3 סירות רעועות, התלאות האיומות והמשברים שחוו בלב-ים.
הטעות שהובילה לטביעת המפרשית הגדולה בעולם
זהו סיפורה של ספינת המפרש הגדולה בעולם. אלמלא טבעה בנסיבות טרגיות הייתה חוגגת כיום 120 שנה להשקתה!!!
"פרוסיה" שמה. זהו סיפורה.
