מאת: סקיפר יער ארז
לכבוד יום העצמאות – משהו מעט אחר: זה סיפור על ספינה, על רב-חובל, על משורר, ועל שיר הנישא בפי כל…
השיר
"עננים על ראשינו הרוח איתן…" אלה מילות הפתיחה לשיר "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה". את השיר הזה פרסם אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946. והוא מוכר יותר בציבור בתור "לחיי הספינות שבדרך…" את השיר כתב אלתרמן בעקבות החפת אוניית המעפילים "חנה סנש" בחוף הים של נהרייה ב-25 בדצמבר 1945 ועליה 252 מעפילים, מרביתם ניצולי השואה.
האונייה
"חנה סנש" נרכשה בג'נובה שבאיטליה בתחילת דצמבר 1945 על ידי המוסד לעלייה ב' מכספי סיוע נדבנים יהודים איטלקים. את הכסף גייסה באיטליה עדה סירני, אלמנתו של אנצ'יו סירני, מפקד הצנחנים היהודים מעבר לקווי הנאצים באירופה ב- 1944 (ועל שמו קיבוץ נצר-סירני).
לאחר הרכישה נקראה האנייה על שם הצנחנית "חנה סנש" שהוצאה להורג. היא הותקנה להפלגת מעפילים, והותקנו בה מיטות מאולתרות, שהובאו לנמל ארוזות כארגזי יין.
רב החובל
רב חובל ממוצא איטלקי, בשם אנסלדו, פיקד על האונייה יחד עם חובל ישראלי (ישראל חרקובסקי) ובסיוע פרטיזנים איטלקים. הספינה יצאה למסעה מנמל סבונה שבאיטליה ב-14 בדצמבר 1945 (בין הנוסעים היה גם יצחק (טולקה) ארד, מי שהיה לימים יו"ר יד ושם).
ובנתיים בארץ ישראל,
בערב חג במולד -25 בדצמבר נערכה במלון בנהרייה מסיבה שארגנו תושבי העיר, אליה הוזמנו רבים מהחיילים הבריטים המוצבים באזור. וכך בחסות החשיכה הגיעה האונייה קרוב מאוד לחופי נהרייה והועלתה בכוונה על שרטון החול.
צוותי פליי"ם ופלמ"ח בפיקודו של דוד (דוידק'ה) נמרי ותושבי נהרייה עם נערי "הימיה" של נהרייה בראשם, סייעו בחילוץ 252 המעפילים מהאונייה השקועה אל החוף.
אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום שלט בד שהכינו מראש עם כתובת הנושאת מסר לשלטונות הבריטיים ובה נכתב בהתרסה:
"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית תהיה ספינה זו בחוף נהרייה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותינו תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית"
המעפילים שחולצו נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה כבר ריקה מאדם ומשמר של חיילים בריטים הוצב לשמור על האונייה.
תושבי הארץ יצאו מגדרם מרוב שמחה, העיתונים היללו את המבצע. בימים שלאחר מכן ביקרו באתר ההחפה תושבים רבים. תלמידי בתי הספר והגנים עלו לרגל וקבלו במקום הסבר על ההעפלה ועל חנה סנש.
עם גמר המבצע הצוות האיטלקי הסתתר כפי הנראה בקיבוץ יגור, זקני המשק נהגו לספר שהאיטלקים ה"נודניקים" כל הזמן באו בטענות. על מה? …על איכות היין ששותים בקיבוץ. יין קידוש…
כנהוג במקומותינו, לאחר כמה ימים נערכה הרמת כוסית לכבוד אנשי ההגנה והפלמ"ח ולכבוד הצלחת המבצע. התאספו כל בכירי ארגון ההעפלה בקיבוץ יגור, (למרות שיש כאלה שנשבעים שזה היה בקיבוץ בית אורן, אחרים מעידים שהאירוע היה בכלל בקיבוץ עברון, ויש שבטוחים שהיה זה בקריית-חיים…)
הנאום
וכטוב ליבו ביין פתח רב החובל האיטלקי בנאום נרגש אשר סחף את הנוכחים. וכך הוא אמר בתרגום חופשי מאיטלקית:
אני מודה לכם על כי הזמנתם אותנו למסיבה זו. קבלו נא ברכתנו ברכת אחים, בשם איטליה החדשה. את עבודתנו עשינו אמנם בשכר, אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת. אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר אחרי שראינו את מי אנו מובילים – ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון, ים גדול זה, שצריך להיות ים שקט. אקווה לשוב אליכם פעמים רבות ולא בספינה רעועה אלא באניות מלאות מעפילים.
לאחר מספר שבועות הצוות האיטלקי הוברח ע"י הפלמ"ח לסיציליה, (על מנת לשמור בסוד את נתיבי ההעפלה), שם הם התחזו לניצולים וסיפרו לשלטונות שהאוניה שלהם נפגעה ממוקש ימי וטבעה.
המשורר
לא ידוע לנו האם נתן אלתרמן היה על החוף בליל ההורדה או רק בימים שלאחר מכן.
לא ידוע לנו האם אלתרמן אכן הוזמן לאירוע הרמת הכוסית על ידי ידידו הקרוב – מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, ושמע במו אוזניו את נאום רב החובל האיטלקי, אפילו לא ידוע לנו אם היה בכלל נאום כזה או שרב החובל פשוט ברך בקצרה כנהוג בהרמת כוסית, ומישהו תרגם לעברית מליצית…
אבל ידוע היטב שאלתרמן היה מקורב מאוד לנושא ההעפלה והמעפילים. רבים משיריו באותה עת עוסקים בנושא, והוא הקפיד להיות מעורב בו ככל יכולתו.
השיר
בין אם אלתרמן שמע את נאום רב החובל במו אוזניו או שרק שמועה הגיעה אליו, הוא בחר לכתוב שיר תשובה לנאומו של קפטן אנסלדו בו הוא משבח אותו ואת כל העוסקים במלאכת ההעפלה.
בשיר, למרות שאלתרמן פונה אל אנסלדו ישירות, הוא לא קורא לו בשמו אלא רק בכינוי "קפיטן".
השיר עצמו כתוב לתפארת: יש בו 13 בתים בני ארבע שורות כל אחד בחריזה מיוחדת. אופיינית לאלתרמן.
כנהוג אז, השיר הוגש לצנזורה של שלטונות המנדט הבריטי. פרסום השיר עוכב משך שבועיים בתואנה שהוא מעודד עליה בלתי לגאלית. לבסוף הוא אושר ופורסם ב- 15 בינואר 46. עשרים יום לאחר ליל ההורדה בנהרייה.
השיר הולחן מספר פעמים. ע"י נחום נרדי, ע"י נחום היימן וע"י אחרים. הלחן המוכר יותר לשיר הוא לחן מאוחר יחסית שכתב יאיר רוזנבלום ללהקת הנח"ל ב-1972, הוא בוצע על ידי חברי הלהקה – גידי גוב, אפרים שמיר וראובן גבירץ (בסוף המאמר – קישור לביצוע המקורי ומילות השיר במלואן).
ו"חנה סנש"?
האוניה חולצה ע"י הבריטים מחוף נהרייה ונקשרה לשובר הגלים בנמל חיפה יחד עם עוד 40 ספינות מעפילים שהבריטים החרימו. בארץ קראו לספינות אלה "צי-הצללים". לאחר כיבוש חיפה על ידי ההגנה באפריל 1948, נבחרו עשר אוניות מתוך "הצי" הזה שהיו בעלות עבר קרבי.
אלה היו אוניות הקרב הראשונות שהיוו את הבסיס לחיל הים הישראלי במהלך מלחמת העצמאות.
בתום המלחמה חנה סנש עוד שירתה תקופה קצרה בצי הסוחר הישראלי, ונמכרה לחברה יוונית. היא הוסיפה לשייט בים התיכון עד 1996 עת פורקה לאחר 54 שנות שירות!
ורב החובל אנסלדו?
לאחר ששב למולדתו הוא כנראה המשיך בפעילות עבור המוסד לעליה ב'. באחת מן העדויות נקשר שמו לאונייה אחרת – אוניה מעפילים בשם "וודג'ווד". ספינת קרב אמריקאית ישנה שנרכשה והוסבה לטובת הסעת עולים. מסופר שמשהגיעה ה-"וודג'ווד" לאסוף את המעפילים מנמל קטן בשם ואדו ליגורה. רב החובל שלה התקשה בכניסה לנמל הזעיר עם הספינה הגדולה. מן העדויות עולה שאל הספינה הוזעק לא אחר מאשר רב החובל האיטלקי אנסלדו, שהכיר היטב את הנמל, בין היתר כיוון שעגן שם בעבר עם ה"חנה סנש". רב החובל אנסלדו מצליח לתמרן בתוך הנמל, להיקשר לרציף ולאפשר עליה בטוחה של העולים. גם ה"ווג'ווד" נתפסה ע"י הבריטים וצורפה ל"צי הצללים". לאחר המלחמה צורפה גם היא לחיל הים הישראלי ונקראה "אח"י השומר".
קרדיט: ד"ר מרדכי נאור , מר דן אלמגור.
קישור לשיר בפי להקת הנחל – לחצו כאן
עננים על ראשנו, הרוח איתן.
המלאכה נעשתה, חי שמיים!
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.
אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת,
ובלוידים אינה מפורסמת.
אך אם אין היא כיום רשומה במפות,
בהיסטוריה אולי היא נרשמת.
על הצי הלזה, האפור, הקטן,
יסופר עוד בשיר ורומנים.
יתכן כי בך, קפיטן, קפיטן,
יקנאו עוד הרבה קפיטנים.
את עמל בחורינו סוד – ליל יעטוף,
אך עליו נברך כעל לחם.
הן ראית כיצד מספינות אל החוף
הם נושאים את עמם עלי שכם.
לחיי זה הלילה הקר ואיתן!
לחיי הסיכון והפרך!
לחיי הספינות הקטנות, קפיטן!
לחיי הספינות שבדרך!
ולחיי בחורים שקיבלו הפיקוד
ובאופל כיוונו את השייט,
למועד הנכון, למקום היעוד,
בלי מצפן ומפה, בליל ציד.
גם בהם יסופר עוד סיפור מסוים
כי עדים גלי ים ורקיע
עומדים הם בקרב טרפלגר של העם
על ספינה בודדה שתבקיע
עננים על ראשינו. הרוח איתן.
המלאכה נעשית, חי שמים!
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.
יום יבוא, – ואתה בזוית של פונדק
תשב, סב, על בקבוק של קיאנטי.
ותחייך ותירק חתיכה של טבק
ותאמר – כן חבריה, זקנתי.
כן ראיתי רבות בעולם העגול
אך אזכור עוד, חי סנטה מריה
איך נרטבתי בחושך כמו תרנגול
אותו לילה על חוף נהרייה
ונספר לך אז כי פתוחים השערים
כבר מזמן נפתחו, חי שמים
ופתחה אותם זו חבורת נערים
שעמדה אותו לילה במים
אז תצחק: לא עזרו אוניות המשחית
לא השפיע הרדאר אפילו
ותסיים את פסוקך בקללה איטלקית… וחוצות הנמל יאפילו
כך יהיה ולכן, אל מול רוח איתן
לחיי הסיכון והפרך
לחיי הספינות הקטנות קפיטן
לחיי הספינות שבדרך!
פוסטים נוספים:
אסון הפיצוץ בנמל הליפקס
במאמר שלפניכם נציג את המהלכים והשגיאות שגרמו לתאונה שתוצאותיה היו מהקשות בהיסטוריה האנושית: הפיצוץ בנמל האליפקס, קנדה (6/12/1917).
ראש השנה 1943 – הצלת יהודי דנמרק – סיפור גבורה ימי
בראש השנה תש"ד (1943), במבצע ימי יוצא דופן , הצילו ספני העם הדני יותר מ- 7,000 מיהודי דנמרק. הייתה זו אחת משעותיה היפות של האנושות, כבוד ותודה לספנים הדנים.
חיל-הים הישראלי הטביע את היאכטה של היטלר!
בפעולה מבצעית חשאית מטביע חיל-הים הישראלי את היאכטה של היטלר בנמל ביירות. עוד פרשה עלומה נחשפת.
לחיי הספינות שבדרך
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
פרשת הספינה בת גלים
ערב מלחמת הימים (1967) חסמו המצרים בהנהגת הנשיא גמאל עבד-אל-נאסר את תעלת סואץ ע"י הטבעת מספר ספינות לרוחבה.
אחת האניות שטובעו הייתה ספינת סוחר ישראלית – ספינה בשם "בת-גלים" שהייתה שבוייה בידי המצרים משנת 1954 (!)
עוד פרשה מרתקת מההיסטוריה הימית שלנו – בואו נבין מה קרה שם.
אוניית הקרב שהתחפשה
לכבוד פורים:
סיפורה המדהים של אוניית-קרב במלחמת העולם השנייה ששרדה הודות לתושיית מפקדיה ואנשי צוותה.
תאונה ימית בתעלת סואץ
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
אירוע החפת סטי"ל ישראלי בחוף הסעודי
ב-24 בספטמבר 1981, לפנות בוקר, עלתה אח"י (אניית חיל-הים) "געש" על חוף ערב סעודית במהלך הפלגה חמושה במפרץ אילת.
במאמר שלהלן נשפוך אור על אירוע חריג ומסוכן זה.
סיפורה של "אסקס"
20.11.1820: ספינת צייד-הלווייתנים האמריקנית "אֶסֵקְס" מותקפת ע"י לוויתן וטובעת. זהו סיפור המעשה וסיפורם המבעית של חבורת הימאים שהוטלו אל 3 סירות רעועות, התלאות האיומות והמשברים שחוו בלב-ים.
הטעות שהובילה לטביעת המפרשית הגדולה בעולם
זהו סיפורה של ספינת המפרש הגדולה בעולם. אלמלא טבעה בנסיבות טרגיות הייתה חוגגת כיום 120 שנה להשקתה!!!
"פרוסיה" שמה. זהו סיפורה.
